מבנה הבחינה הפסיכומטרית

המרכז הארצי לבחינות והערכה טוען כי הבחינה הפסיכומטרית מהווה כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים בקרב מוסדות אקדמאיים. לטענתם, אם תלמיד צלח את הבחינה הפסיכומטרית והוציא ציון גבוה, הסיכוי שלו להצליח במוסדות ההשכלה גדול בצורה משמעותית מאשר אדם שלא צלח את הבחינה, ועל כן הבחינה משמשת את מוסדות הלימוד במיון המועמדים, כמו גם לדרג אותם בסולם אחיד, על בסיס מספר מיומנויות נדרשות בלימודים הגבוהים (מיומנויות לשוניות גבוהות, כישורים מתמטיים ומחשבתיים, יעילות, סדר וארגון וכמובן אנגלית ברמה סבירה ומעלה). יש לציין גם כי המרכז הארצי סבור כי בהשוואה לאמצעי מיון אחרים היא מושפעת פחות מהרקע השונה של כל מועמד, ככל הנראה מפאת העובדה כי הבחינה נבדקת בצורה ממוחשבת (פרט לחלק החיבורים), ואין שום פרמטר חיצוני כמו גיל, צבע עור, השכלה קודמת ועוד שיכולים להשפיע אודות הבחירה.

ההצדקה לשיטה הקבלה הזו נעוצה במתאם הגבוה, יחסית, שיש בין ציון הסכם להישגי התלמידים במקצועות הלימוד האקדמיים. עם זאת, יש מוסדות להשכלה גבוהה, וביניהם האוניברסיטה הפתוחה ומכללות שונות, שאינם דורשים מן המועמדים להבחן בבחינה הפסיכומטרית. חוגים מסוימים אינם דורשים בחינה זו אם למועמד הישגים גבוהים בבחינות הבגרות.

הבחינה הפסיכומטרית בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הבחינה מורכבת ממטלת כתיבה ומשמונה פרקים של שאלות ברירה – שני פרקים מכל אחד משלושת התחומים ושני פרקים נוספים המכונים "פרקי פיילוט". פרקי הפיילוט הם פרקים אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון ומשמשים לצורכי כיול בין נוסחים ומועדים שונים וכן לצורך בחינת תפקודן של שאלות שישמשו בנוסחים עתידיים של המבחן. הפרקים בנויים כך שאין כל דרך לדעת מה הם "פרקי הפיילוט", ולכן הנבחנים נדרשים להתייחס לכל הפרקים באותה מידה של רצינות. עם זאת, מאל"ו מציין כי בבחינה עצמה עשויים להופיע פרקים ושאלות מבחינות קודמות, וכן עשויים להיות שינויים במספר השאלות בפרק, בזמן המוקצב לפתרונו, וכן בהוראות אחרות לפתרון הבחינה.